חלל המסטואיד נמצא מאחורי אפרכסת האוזן, והוא חלק מהעצם הטמפורלית שהיא אחת מעצמות הגולגולת. בתוך העצם הטמפורלית נמצאים כל חלקי האוזן הפנימית, התיכונה והחיצונית. בתוך המסטואיד יש תאי אוויר רבים שעטופים ברירית האוזן התיכונה. תאים אלה קשורים ישירות אל חלל האוזן התיכונה.
הניתוח נדרש במצבים של דלקת כרונית של האוזן התיכונה עם או בלי כולסטאטומה (הסבר המונח – בהמשך). במקרים רבים הדלקת הכרונית מערבת גם את חלל המסטואיד וכדי להגיע לריפוי מלא יש צורך בניקוי חלל זה. בנוסף חלל המסטואיד מהווה גם אמצעי גישה אל אזורים באוזן התיכונה, אשר הגישה אליהם דרך תעלת השמע מוגבלת.
במצב רגיל האוזן התיכונה וחלל המסטואיד מצופים בשכבה הנקראת רירית (mucosa). הרירית היא אותה הרקמה המצפה את חלל הפה ,האף ומערכת הנשימה. לעומת זאת, האוזן החיצונית ועור התוף מצופים ברקמת אפיתל קשקשי (squamous epithelium) העור.
בדלקת כרונית של האוזן התיכונה יש לעתים צמיחה לא תקינה של רקמת אפיתל קשקשי דמוי עור (squamous epithelium), בתוך האוזן התיכונה וחלל המסטואיד רקמה זו נקראת ‘כולסטאטומה’. לכולסטאטומה יש נטייה להצטבר ולהרוס באיטיות את העצמות סביבה – כולל את עצמות השמע באוזן התיכונה, החשובות לשמיעה. כולסטאטומה נוטה גם להזדהם ולגרום להפרשה מוגלתית כרונית מהאוזן. במקרים נדירים עלולה הכולסטאטומה לפגוע גם באוזן הפנימית ולגרום לירידת שמיעה עצבית, לסחרחורות, לפגיעה בעצב הפנים ואף לפגיעה מוחית.
במחלת כולסטאטומה, הפתרון היחיד הוא ניקוי כל הרקמה החולה בניתוח. ללא ניתוח וטיפול מהיר ויעיל, תימשך הפרשה מוגלתית קבועה מן האוזן ויימשך תהליך איטי של הרס העצם של האוזן ופגיעה בשמיעה.
מטרת הניתוח היא, בראש ובראשונה, להשיג אוזן נקייה מכולסטאטומה, בנוסף לנקות את כל האפיתל הקשקשי מהאוזן ומחלל המסטואיד, לעצור את התפשטות התהליך ולמנוע נזק נוסף לאוזן ולשמיעה. בחלק מהמקרים ניתן באותו ניתוח לבצע גם שיקום שמיעה.
לכולסטאטומה נטיה לחזרה (עד 30% מהמקרים) ולעתים נזקקים למספר ניתוחים על מנת לסלק את כל המחלה.
טרם הניתוח יש לבצע הערכה טרום ניתוחית הכוללת סקירת ההיסטוריה הרפואית, בדיקה גופנית מדוקדקת תוך בדיקת האוזניים עם מיקרוסקופ, בדיקת שמיעה וכן הדמיה של האזור ב-CT. לעיתים יש צורך בבדיקות נוספות כגון MRI.
הניתוח נערך בהרדמה כללית ואורך 3-5 שעות. במרבית המקרים הניתוח מתבצע דרך חתך קשתי מאחורי האפרכסת. היקף הניתוח תלוי בהיקף התפשטות המחלה.
כאשר יש שני סוגים עיקריים של ניתוחי מאסטואידקטומיה: ניתוח עם שימור הקיר האחורי של תעלת השמע (canal wall up) או ניתוח הכולל הסרת קיר זה (canal wall down). ניתוח המשמר את קיר התעלה (canal wall up) מאפשר שיקום של האוזן החיצונית והתיכונה ולכן רוב הניתוחים מתבצעים בגישה זו.
ניתוח אנדוסקופי: בשנים האחרונות נעשה שימוש שגרתי באנדוסקופים (מכשור אופטי מתקדם) במהלך הניתוח. האנדוסקופ מספק ממד נוסף להסתכלות אל חללי האוזן ומאפשר לצמצם את ממדי הניתוח.
הילד יוצא מחדר ניתוח עם חבישה פנימית בתוך האוזן וחבישה חיצונית סביב לראש. התחבושת החיצונית מוסרת יום לאחר הניתוח.
ההורים יודרכו לטפטף טיפות אנטיביוטיות על החבישה הפנימית שבתוך האוזן. אנטיביוטיקה במתן דרך הפה תינתן ברוב המקרים לשבוע הראשון שלאחר הניתוח.
בימים הראשוניים צפויות הפרשות מהאוזן, ובכללם הפרשות דמיות. כמות קטנה של הפרשה שכזו איננה בעיתית. המנותח מתבקש שלא להרטיב את האוזן.
אין צורך בהוצאת תפרים שכן בילדים משתמשים בתפרים נספגים.
יש לזכור שלכולסטאטומה נטיה לחזרה לכן נדרש מעקב ארוך טווח לאחר הניתוח וביצוע MRI של האוזניים לאחר כשנה מהניתוח.
בדרך כלל מומלצת חופשת מחלה של שבוע.
יש למנוע מהילד פעילות גופנית מאומצת למשך חודש, והימנעות מטיסה ל-6 שבועות.
בדרך כלל הכאב מינימלי, ותרופות רגילות כמו נורופן או אקמול מספיקות לשליטה בכאבים.
חשוב לדעת!
יש אפשרות לסיבוכים נדירים כתוצאה מניתוח זה:
פגיעה בתחושת הטעם בלשון בצד שבו בוצע הניתוח בשל פגיעה בעצב הטעם העובר בסמוך לעור התוף (ביותר מ־90% מהמקרים פגיעה זו חולפת בתוך כמה שבועות/חודשים), פגיעה הולכתית או עצבית בשמיעה, סחרחורות, צפצופים באוזניים, ופגיעה בעצב הפנים.
