ירידת שמיעה בילדים

בתהליך השמיעה גלי הקול מגיעים לאוזן החיצונית ומועברים דרך האפרכסת ותעלת השמע החיצונית לעור התוף ומשם לאוזן התיכונה. האוזן התיכונה מרכזת, מגבירה ומוליכה את הצלילים, דרך עצמימי השמע, אל תאי השערה של השבלול באוזן הפנימית. האוזן הפנימית מתמירה את גלי הקול לאנרגיה חשמלית. מכאן, האות מועבר לעצב השמע וממנו למרכזים השמיעתיים הממוקמים במח.

לקות שמיעה היא פגיעה ביכולת לשמוע צלילים וקולות ולהבין דיבור בסביבות שונות. הפגיעה יכולה להיות בדרגות שונות: החל מפגיעה מזערית וכלה בחירשות מלאה. לקות השמיעה יכולה להיות באוזן אחת או בשתי האוזניים.

ניתן לחלק ליקוי שמיעה ל -

ליקוי שמיעה הולכתי: שמקורו בפגיעה בתעלת השמע החיצונית, בעור התוף או באברי האוזן התיכונה. המצבים הנפוצים הגורמים לליקוי שמיעה הולכתי הם: נקב בעור התוף, נוזלים באוזן תיכונה, דלקת באוזן תיכונה, כולסטאטומה וכו’

ליקוי שמיעה תחושתי-עיצבי: מקורו בפגיעה באברי האוזן הפנימית, בשבלול, בתאי השערה או בעצב השמע. סיבות נפוצות לפגיעה במערכות אלו הן: סיבות גנטייות, פגיעות במערכת השמע במהלך החיים העובריים, דלקת קרום המח, מחלות וירליות (כגון חזרת, CMV), תרופות אוטוטוקסיות (אמינוגליקוסידים, ציספלטינום ועוד).

שמיעה תקינה חיונית בכל הגילים, אולם אצל ילדים היא קריטית במיוחד שכן היא משפיעה על התפתחות השפה והדיבור שלהם וכן על התפתחותם הרגשית, החברתית והאינטלקטואלית. חשוב מאוד לטפל מוקדם ככל האפשר בליקויי שמיעה בילדים. לשם כך יש צורך בגילוי מוקדם של הבעיה.

ליקוי שמיעה תחושתי-עצבי עשויים להיות מולד או נרכש בשנות החיים הראשונות. ליקוי שמיעה מולד קיים ב-2-3 לידות מכל 1,000 לידות. ירידת שמיעה כזו יכולה להיות בדרגות חומרה שונות – מירידה קלה ועד ירידה חמורה או עמוקה; היא יכולה להיות באוזן אחת או שתיים ויכולה גם להחמיר עם השנים. לכן חשוב במקרים הללו להקפיד על מעקב שמיעה רציף. המעקב אחר ילדים אלה ותפקודי השמיעה שלהם מתחיל כבר בגיל לידה ונמשך לאורך כל שנות ילדותם. לעיתים נדרש שיקום על ידי שימוש במכשירי שמיעה ובמקרים מסוימים של חרשות עמוקה דו-צדדית מבוצע ניתוח שתל השבלול (השתלת אביזר אלקטרוני המשפר את השמיעה).

חרשות חד צדדית -

שמיעה תקינה היא שמיעה דו צדדית, בה מידע שמיעתי מגיע משתי האוזניים ועובר עיבוד במוח. חרשות באוזן אחת מביאה להפרעה במיקום צלילים במרחב ולקושי בשמיעה בתנאי רעש (למשל בגן ,בביה”ס, או באירועים חברתיים). בעבר היה נהוג לחשוב שחרשות חד צדדית אינה מהווה בעיה מהותית ושאוזן אחת מתפקדת מאפשרת תפקוד שמיעתי תקין והתפתחות שפתית תקינה. 

בעשורים האחרונים הצטבר מידע רב שמצביע על כך שלאחוז משמעותי מהילדים השומעים באוזן אחת בלבד יש איחור בהתפתחות שפה ודיבור, הישגים אקדמיים נמוכים ביחס לבני גילם השומעים בשתי האוזניים, קשיים חברתיות, ואף בעיות קוגניטיביות. אפשרויות השיקום במקרי חרשות חד צדדית כוללות מכשירי שמיעה המעבירים את הקול מהצד של האוזן החרשת לאוזן השומעת. מכשירים אלה מסורבלים ואינם מספקים שיקום לאוזן החרשת עצמה, אלא מעבירים את הקול מהצד החרש לצד השומע, מה שמאפשר בעיקר מודעות לקיום קול בצד החרש ושיפור קל במיקום צלילים במרחב. היתרונות המלאים של שמיעה דו-צדדית לא מושגים על ידי טכנולוגיות אלה.

שתל שבלול הינו מכשיר אלקטרוני הכולל אלקטרודה המוחדרת לאוזן הפנימית בהליך כירורגי ומאפשר מעקף של האוזן הפנימית הפגועה ונותן גירוי לעצב השמיעה עצמו. זהו הפתרון היחיד שיכול להחזיר שמיעה לאוזן הפגועה ואף להביא להתפתחות של שמיעה דו צדדית. עד כה שתל השבלול בוצע בהתוויה של חרשות דו צדדית, בשנים האחרונות החלו מרכזים גדולים בעולם ובארץ להשתיל שתל שבלול גם בהתוויה של חרשות חד צדדית.

אני כאן בשבילכם ההורים
להתייעצות עם ד"ר מירב סוקולוב השאירו פרטים או התקשרו
03-7645464

    שינוי גודל גופנים
    ניגודיות